רִיב בֶּחָצֵר

בַּהַפְסָקָה יָצְאוּ נָדָב וְתָמָר לֶחָצֵר.

כַּמָּה יְלָדִים כְּבָר שִׂחֲקוּ שָׁם בַּכַּדּוּר.

נָדָב לָקַח אֶת הַכַּדּוּר מִתָּמָר בְּלִי לְבַקֵּשׁ.

תָּמָר כָּעֲסָה וְאָמְרָה שֶׁזֶּה לֹא הוֹגֵן.

נָדָב הִתְרַחֵק, אֲבָל אַחַר כָּךְ חָזַר.

הוּא הִתְנַצֵּל וְהִצִּיעַ לָהּ לְשַׂחֵק יַחַד.

תָּמָר חִיְּכָה וְהִסְכִּימָה.

שְׁנֵיהֶם חָזְרוּ לַמִּשְׂחָק.