לִישׁוֹן אֵצֶל חָבֵר

בְּיוֹם שִׁשִּׁי גִּיל הִזְמִין אֶת יוֹאָב לִישׁוֹן אֶצְלוֹ בַּבַּיִת.

בָּעֶרֶב הֵם אָכְלוּ פִּיצָה וְשִׂחֲקוּ בְּמִשְׂחַק קֻפְּסָה.

יוֹאָב אָרַז פִּיגָ׳מָה, מִבְרֶשֶׁת שִׁנַּיִם וּמִשְׂחָק שֶׁשְּׁנֵיהֶם אָהֲבוּ.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לִישׁוֹן, יוֹאָב הִתְגַּעְגֵּעַ פִּתְאוֹם הַבַּיְתָה.

גִּיל שָׂם לֵב שֶׁיוֹאָב נִהְיָה שָׁקֵט וְשָׁאַל מָה קָרָה.

יוֹאָב סִפֵּר שֶׁזֹּאת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא יָשֵׁן מִחוּץ לַבַּיִת.

הֵם דִּבְּרוּ קְצָת, וְיוֹאָב הִרְגִּישׁ טוֹב יוֹתֵר.

בַּבֹּקֶר הוּא שָׂמַח שֶׁהֶחְלִיט לְהִשָּׁאֵר.