קָשֶׁה לְהַפְסִיק לְשַׂחֵק

גָּדִי חָזַר מִבֵּית הַסֵּפֶר וְהִתְחִיל לְשַׂחֵק בְּמִשְׂחַק מַחְשֵׁב.

הוּא אָמַר לְעַצְמוֹ שֶׁיְּשַׂחֵק רַק עֶשֶׂר דַּקּוֹת.

כְּשֶׁאִמָּא קָרְאָה לוֹ לֶאֱכֹל, הוּא בִּקֵּשׁ עוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת.

אַחַר כָּךְ הוּא גִּלָּה שֶׁכְּבָר עָבְרָה כִּמְעַט שָׁעָה.

גָּדִי נִזְכַּר שֶׁעֲדַיִן לֹא הֵכִין אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת.

הוּא כִּבָּה אֶת הַמַּחְשֵׁב וְהוֹצִיא אֶת הַמַּחְבֶּרֶת.

גָּדִי הֶחְלִיט שֶׁבַּפַּעַם הַבָּאָה יַפְעִיל שָׁעוֹן שֶׁיַּזְכִּיר לוֹ לַעֲצֹר.

הוּא הֵבִין שֶׁכְּשֶׁנֶּהֱנִים, לִפְעָמִים קָשֶׁה לָשִׂים לֵב לַזְּמַן.