גַּעְגּוּעִים

הוֹרֵי חַנָּה נָסְעוּ לְבַקֵּר אֶת קְרוֹבֵיהֶם. הֵם נִשְׁאֲרוּ שָׁם כַּמָּה יָמִים. חַנָּה, אָחִיהָ וַאֲחִיּוֹתֶיהָ נִשְׁאֲרוּ אֵצֶל סַבְתָּא. שָׁאֲלוּ הַיְּלָדִים אֶת סַבְתָּא בְּכָל יוֹם: "מָתַי יָבוֹאוּ אַבָּא וְאִמָּא?"

אָמְרָה סַבְתָּא: "אֵינִי יוֹדַעַת בְּדִיּוּק מָתַי יָשׁוּבוּ."

בְּבֹקֶר אֶחָד הֵקִיצָה חַנָּה מִשְּׁנָתָהּ וְהֵעִירָה אֶת אָחִיהָ וַאֲחִיּוֹתֶיהָ. "רָאִיתִי אֶת אַבָּא וְאִמָּא!" אֵיפֹה? קָרְאוּ כֻּלָּם. "עַכְשָׁו, בַּחֲלוֹם."

"בַּחֲלוֹם? וְלֹא שָׁאַלְתְּ אוֹתָם מָתַי יָבוֹאוּ?" הִרְכִּינָה חַנָּה אֶת רֹאשָׁהּ וְאָמְרָה: "שָׁכַחְתִּי לִשְׁאֹל." כָּעֲסוּ עָלֶיהָ הַיְּלָדִים.

מָה עָשְׂתָה? חָזְרָה לַמִּטָּה, עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ וְאָמְרָה: "אִישַׁן וְאֶרְאֶה שׁוּב אֶת אַבָּא וְאֶת אִמָּא וְאֶשְׁאַל אוֹתָם מָתַי יָבוֹאוּ."