קְנִיּוֹת עִם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי

הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ אוֹהֶבֶת לָלֶכֶת לְקַנְיוֹן בְּכֹל סוֹף שָׁבוּעַ. הַקַּנְיוֹן נִמְצָא לְיַד הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ. אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים לַעֲשׂוֹת קְנִיּוֹת וְהַהוֹרִים שֶׁלִּי מַרְשִׁים לָנוּ לִקְנוֹת מָה שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים.

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מַגִּיעִים לְקַנְיוֹן, אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מֵאָבִי שֶׁיִּקְנֶה לִי קַפְקֵייק תּוּתִים. תּוּת הוּא הַטַּעַם הָאָהוּב עָלַי! אֲחוֹתִי קוֹנָה סֻכָּרִיּוֹת לִימוֹן, שֶׁאֲנִי שׂוֹנֵאת כִּי הֵן חֲמוּצוֹת. אַבָּא שֶׁלִּי אוֹהֵב צִ׳יפְּס. הוּא תָּמִיד אוֹהֵב לֶאֱכֹל אֹכֶל מָלוּחַ.

אִמָּא שֶׁלִּי אוֹהֶבֶת פְּרָחִים יָפִים. הַפֶּרַח הָאָהוּב עָלֶיהָ הוּא צִבְעוֹנִי. יֵשׁ לָהּ גִּנָּה בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית שֶׁלָּנוּ. אָז הִיא הָלְכָה לַחֲנוּת הַפְּרָחִים וְקָנְתָה הַרְבֵּה פְּרָחִים. אֲנִי תָּמִיד נֶהֱנֵית בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ עִם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי!