יוֹם חֲתֻנָּה מְיֻחָד

הַשַּׁבָּת הָאַחֲרוֹנָה הָיְתָה יוֹם מְיֻחָד מְאוֹד עֲבוּר לִילִי וּמִשְׁפַּחְתָּהּ. אֲחוֹתָהּ הַגְּדוֹלָה, אֶמָּה, הִתְחַתְּנָה! כֻּלָּם הָיוּ נִרְגָּשִׁים וּשְׂמֵחִים.

בַּבֹּקֶר, לִילִי לָבְשָׁה שִׂמְלָה כְּחֻלָּה וְיָפָה וְנעליים מַבְרִיקוֹת. הִיא עָזְרָה לְקַשֵּׁט אֶת הַגַּן בִּפְרָחִים צִבְעוֹנִיִּים וּבָלוֹנִים. הַגַּן נִרְאָה יָפֶה וּמוּכָן לַחֲגִיגָה.

אֶמָּה נִרְאֲתָה כְּמוֹ נְסִיכָה בַּשִּׂמְלָה הַלְּבָנָה וּבִהְינוּמָה הַנּוֹצֶצֶת שֶׁלָּהּ. הִיא חִיְּכָה וְחִבְּקָה אֶת לִילִי חִבּוּק גָּדוֹל. "תּוֹדָה שֶׁעָזַרְתְּ, לִילִי," הִיא אָמְרָה.

הָאוֹרְחִים הִגִּיעוּ וְתָפְסוּ אֶת מְקוֹמָם. הָיוּ שָׁם מִשְׁפָּחָה וַחֲבֵרִים קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים. הַמּוּזִיקָה הִתְחִילָה, וְאִמָּהּ צָעֲדָה לַחֻפָּה עִם אַבָּא שֶׁלָּהֶם. לִילִי הִרְגִּישָׁה כָּל כָּךְ גֵּאָה.

בְּמַהֲלַךְ הַטֶּקֶס, אֶמָּה וַאֲרוּסָהּ, גֵּ׳ק, הֶחֱזִיקוּ יָדַיִם. כֻּלָּם מָחֲאוּ כַּפַּיִם וְהֵרִיעוּ כְּשֶׁהִכְרִיזוּ עֲלֵיהֶם בַּעַל וְאִשָּׁה.

לְאַחַר הַטֶּקֶס, הָיְתָה מְסִבָּה גְּדוֹלָה. הָיָה הֲמוֹן אֹכֶל טָעִים, עוּגָה עֲנָקִית וּמוּזִיקָה כֵּיפִית. לִילִי רָקְדָה עִם בְּנֵי הַדּוֹדִים שֶׁלָּהּ וְנֶהֶנְתָה מְאוֹד.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם, אֶמָּה וְגֵ׳ק הוֹדוּ לְכֻלָּם שֶׁהִגִּיעוּ. לִילִי הָיְתָה עֲיֵפָה אֲבָל מְאֻשֶּׁרֶת מְאוֹד. הִיא יָדְעָה שֶׁזֶּה יוֹם שֶׁהִיא תִּזְכֹּר לְתָמִיד.