בִּקּוּר אֵצֶל רוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם

לַיְלָה הִרְגִּישָׁה לְחוּצָה לִקְרַאת הַנְּסִיעָה לְרוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם. הִיא שָׁמְעָה סִפּוּרִים מֵחֲבֵרֶיהָ עַל הַצִּיּוּד הַמַּפְחִיד וְהָרְעָשִׁים הַמּוּזָרִים שֶׁקָּרוּ בְּמַהֲלַךְ בִּקּוּרֵי שִׁנַּיִם. אִמָּהּ הִסְבִּירָה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבֹר בְּדִיקוֹת קְבוּעוֹת וְשֶׁהִיא תִּהְיֶה אִתָּהּ כָּל הַזְּמַן.

לַיְלָה הֶחֱלִיטָה לִהְיוֹת אַמִּיצָה וּלְהִתְמוֹדֵד עִם הַפַּחַד שֶׁלָּהּ. הִיא גַּם הֵבִיאָה אֶת הַצַּעֲצוּעַ הָאָהוּב עָלֶיהָ, אַרְנָב, לְהֵאָחֵז בּוֹ בְּמַהֲלַךְ הַפְּגִישָׁה.

בְּמִשְׂרַד רוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם, לַיְלָה הֻפְתְּעָה לְגַלּוֹת שֶׁזֶּה לֹא מַפְחִיד כְּמוֹ שֶׁחָשְׁבָה שֶׁזֶּה יִהְיֶה. רוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם הָיָה יְדִידוּתִי וְהִסְבִּיר אֶת כָּל מָה שֶׁקּוֹרֶה. הִיא אֲפִלּוּ הִתְלַבְּשָׁה כְּמוֹ פִּיַּת שִׁנַּיִם! לַיְלָה קִבְּלָה גַּם מַדְבֵּקָה וּמִבְרֶשֶׁת שִׁנַּיִם חֲדָשָׁה בַּסּוֹף!

לַיְלָה הִרְגִּישָׁה גֵּאָה בְּעַצְמָהּ עַל הֱיוֹתָהּ אַמִּיצָה. הִיא הֵבִינָה שֶׁלִּפְעָמִים דְּבָרִים שֶׁנִּרְאִים מַפְחִידִים יְכוֹלִים לְהִתְבָּרֵר כְּלֹא רָעִים אַחֲרֵי הַכֹּל. מִכָּאן וָאֵילָךְ, לַיְלָה לֹא פָּחֲדָה יוֹתֵר לָלֶכֶת לְרוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם.