טקסטים לתיקון

המורים החדשה הגיעו לבית הספר בתחילת השנה. שלוש מהם לימדו בעבר בחטיבה, ושניים אחרים באו ישר מהאוניברסיטה. המנהלת אמר להם שהיא סומכת עליהם לגמרי.

בשבוע הראשון הם ישבו יחד. כל אחד הכין חלק, והם חיבר את הכול לתוכנית אחת. אני יגיד שזה לא היה פשוט: הכיתות היו גדולים, והתלמידים ביקש תשומת לב אישית. בסוף החודש שתי המורים הוותיקים אמרו שהמאמץ השתלם.

ביום שני יצאנו לסיור בעיר העתיקה. המדריך סיפר שהחומה נבנתה לפני מאות שנים, ושכל אבן בה הובאה ממרחק רב. שלוש מהמשתתפים שאלו איך הרימו אותן בלי מנוף, והוא ענה שהתשובה נמצאת באבנים עצמן.

אחר כך ירדנו לרחוב צר וישבנו בבית קפה קטן. המלצרית הביא לנו מים קרים, ואני יגיד שאחרי שעתיים של הליכה זה היה הדבר הכי טוב. בדרך חזרה השתמשנו במפה, כי לפכות שניים מאיתנו איבדו את הכיוון. היה שם אויר צח, ובעייה אחת בלבד: החום. כשחזרנו לאוטובוס כלם היו עייפים, וגם השלחן שעליו הנחנו את התיקים היה מלא חול.