מְתָאֲרִים אֲנָשִׁים

דּוֹדָתִי טִינָה גָּרָה בָּעִיר אֲבָל נֶהֱנֵית לְבַלּוֹת בַּטֶּבַע. בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ הִיא אוֹהֶבֶת לְטַיֵּל בַּכְּפָר וְלִצְפּוֹת בְּצִפּוֹרִים. יֵשׁ לָהּ סְפָרִים רַבִּים עַל צִפּוֹרִים וְהִיא אוֹהֶבֶת לַחְלֹק אֶת מָה שֶׁהִיא יוֹדַעַת עֲלֵיהֶן עִם אֲחֵרִים.

בַּת דּוֹדָתִי שָׂרָה אוֹהֶבֶת לְנַגֵּן בְּיוּקָלֶלִי. הִיא מִתְאַמֶּנֶת כָּל יוֹם כְּדֵי לְהִשְׁתַּפֵּר וְלִפְעָמִים חֲבֵרִים שֶׁלָּהּ בָּאִים לְנַגֵּן יַחַד מוּזִיקָה. הֵם מוֹפִיעִים בְּאֵרוּעִים מְקוֹמִיִּים וְיֵשׁ לָהֶם מַעֲרִיצִים בָּאִינְטֶרְנֶט. שָׂרָה קִבְּלָה לָאַחֲרוֹנָה יוּקָלֶלִי חַשְׁמַלִּי חָדָשׁ, מָה שֶׁהוֹפֵךְ אֶת הַנְּגִינָה שֶׁלָּהּ לְטוֹבָה יוֹתֵר, אֲבָל זֶה קְצָת מַפְרִיעַ לַשְּׁכֵנִים. לַמְרוֹת זֹאת, שָׂרָה מַמְשִׁיכָה לְנַגֵּן כִּי הִיא אוֹהֶבֶת אֶת זֶה.

אֲנִי נֶהֱנֶה לִקְרֹא סְפָרִים, אֲבָל חָבֵר שֶׁלִּי גֵּ׳ק אוֹהֵב לְשַׂחֵק בְּמִשְׂחֲקֵי וִידֵאוֹ. הַחֶדֶר שֶׁלּוֹ מָלֵא בְּקוֹנְסוֹלוֹת מִשְׂחָקִים וּפּוֹסְטֶרִים. אַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים, הוּא מְשַׂחֵק בַּמַּחְשֵׁב עִם חֲבֵרִים מֵרַחֲבֵי הָעוֹלָם. לִפְעָמִים הוּא עָצוּב כְּשֶׁהוּא מַפְסִיד, אֲבָל הוּא תָּמִיד מַמְשִׁיךְ לְשַׂחֵק כִּי הוּא בֶּאֱמֶת נֶהֱנֶה מִזֶּה.