ילדה עיוורת וכלבת הנחייה שלה, ואיך פולי החזירה לה עצמאות.
מִתּוֹךְ "יַלְדֵי טֶבַע הַדְּבָרִים"
שָׁלוֹם, שְׁמִי לִירוֹן וַאֲנִי לֹא יְכוֹלָה לִרְאוֹת כִּי אֲנִי יַלְדָּה עִוֶּרֶת.
אַתֶּם יוֹדְעִים מָה הַחֵלֶק הֲכִי קָשֶׁה בְּעִוָּרוֹן? הַתְּלוּת. הָעֻבְדָּה שֶׁאֲנִי יַלְדָּה עִוֶּרֶת גָּרְמָה לִי לִהְיוֹת תְּלוּיָה בַּאֲנָשִׁים. אִם רָצִיתִי לִקְנוֹת מַשֶּׁהוּ הָיִיתִי זְקוּקָה לְלִוּוּי שֶׁל בֶּן אָדָם מְבֻגָּר. זֶה גַּם קָשֶׁה וְלֹא נָעִים, לָכֵן חָלַמְתִּי כָּל הַזְּמַן שֶׁיִּהְיֶה לִי כֶּלֶב נְחִיָּה. בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא נוֹתְנִים כֶּלֶב כָּזֶה לִילָדִים כִּי זֶה דּוֹרֵשׁ הַרְבֵּה אַחְרָיוּת, אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁפָּגַשְׁתִּי אֶת אוּרִי, הָאִישׁ שֶׁמְּאַלֵּף כַּלְבֵי נְחִיָּה, הוּא הִסְכִּים לְנַסּוֹת. כָּכָה נִכְנְסָה הַכַּלְבָּה פּוֹלִי לְחַיַּי.
הִיא עָבְרָה אֶת הָאִלּוּף הָרִאשׁוֹן אֵצֶל אוּרִי וְאַחַר כָּךְ "אִלֵּף" אוּרִי אֶת שְׁתֵּינוּ יַחַד. שְׁתֵּינוּ הָיִינוּ צְרִיכוֹת לִלְמֹד אֵיךְ לִחְיוֹת בְּיַחַד. הָיִיתִי צְרִיכָה לִלְמֹד אֵיךְ לֶאֱהֹב אֶת פּוֹלִי, לְטַפֵּל בָּהּ וְגַם לְהַקְפִּיד עַל הַמִּשְׁמַעַת שֶׁלָּהּ. פּוֹלִי הָיְתָה צְרִיכָה לְהַכִּיר אוֹתִי הֵיטֵב, לְהִשָּׁמַע לַפְּקֻדּוֹת שֶׁלִּי וּלְהָבִין שֶׁהִיא אַחְרָאִית עַל הַחַיִּים שֶׁלִּי כִּי הִיא בְּעֶצֶם הָעֵינַיִם שֶׁאֵין לִי.
בַּבֹּקֶר אֲנַחְנוּ יוֹצְאוֹת בְּיַחַד לְבֵית הַסֵּפֶר. פּוֹלִי עוֹמֶדֶת בְּשֶׁקֶט וַאֲנִי רוֹתֶמֶת לְגוּפָהּ רִתְמָה מְיֻחֶדֶת שֶׁאוֹתָהּ אֲנִי מַחֲזִיקָה בְּיָדִי. בִּשְׁעַת הַלִּמּוּדִים, מְחַכָּה לִי פּוֹלִי בְּחַדְרָהּ שֶׁל הַיּוֹעֶצֶת, וּבְתֹם הַלִּמּוּדִים אֲנַחְנוּ חוֹזְרוֹת בְּיַחַד הַבַּיְתָה. בִּזְכוּת פּוֹלִי אֲנִי הַיּוֹם יַלְדָּה עַצְמָאִית.
אֲנַחְנוּ הוֹלְכוֹת בְּכָל מָקוֹם בְּיַחַד. כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת לְפוֹלִי "קָדִימָה", הִיא מַתְחִילָה לָלֶכֶת, וְהִיא מַקְפִּידָה לֹא לִמְשֹׁךְ אוֹתִי מַהֵר מִדַּי. כְּשֶׁהִיא מַגִּיעָה לִשְׂפַת הַמִּדְרָכָה, הִיא מִיָּד נֶעֱצֶרֶת וַאֲנִי נֶעֱצֶרֶת בְּיַחַד אִתָּהּ. הִיא לֹא תִּתֵּן לִי לַחֲצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ אִם הִיא תִּרְאֶה אוֹ תִּשְׁמַע מְכוֹנִית. יֵשׁ לָהּ שְׁמִיעָה יוֹתֵר טוֹבָה מִשְּׁמִיעָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם.
פַּעַם פָּקַדְתִּי "קָדִימָה" וְהִיא לֹא רָצְתָה לָזוּז. אַחַר כָּךְ הִתְבָּרֵר שֶׁבֶּאֱמֶת בָּאָה מְכוֹנִית שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ, וּפוֹלִי בֶּאֱמֶת הִצִּילָה אוֹתִי מִפְּגִיעָה. מוּבָן שֶׁבֵּינִי לְבֵין פּוֹלִי יֵשׁ קֶשֶׁר חָזָק מְאוֹד. אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתָהּ, מְשַׂחֶקֶת אִתָּהּ וּמְטַפֶּלֶת בָּהּ.
7 משימות. בוחרים כרטיסייה ומתחילים — לא חייבים לפי הסדר.
לוחצים על המשפט שבא עכשיו. אם זה לא התור שלו, הוא ייצבע באדום.
בּוֹחֲרִים שׁוּרָה לְמַטָּה, וְאָז לוֹחֲצִים עַל הַמִּלָּה בַּטֶּקְסְט.
שָׁלוֹם, שְׁמִי לִירוֹן וַאֲנִי לֹא יְכוֹלָה לִרְאוֹת כִּי אֲנִי יַלְדָּה עִוֶּרֶת.
אַתֶּם יוֹדְעִים מָה הַחֵלֶק הֲכִי קָשֶׁה בְּעִוָּרוֹן? הַתְּלוּת. הָעֻבְדָּה שֶׁאֲנִי יַלְדָּה עִוֶּרֶת גָּרְמָה לִי לִהְיוֹת תְּלוּיָה בַּאֲנָשִׁים. אִם רָצִיתִי לִקְנוֹת מַשֶּׁהוּ הָיִיתִי זְקוּקָה לְלִוּוּי שֶׁל בֶּן אָדָם מְבֻגָּר. זֶה גַּם קָשֶׁה וְלֹא נָעִים, לָכֵן חָלַמְתִּי כָּל הַזְּמַן שֶׁיִּהְיֶה לִי כֶּלֶב נְחִיָּה. בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא נוֹתְנִים כֶּלֶב כָּזֶה לִילָדִים כִּי זֶה דּוֹרֵשׁ הַרְבֵּה אַחְרָיוּת, אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁפָּגַשְׁתִּי אֶת אוּרִי, הָאִישׁ שֶׁמְּאַלֵּף כַּלְבֵי נְחִיָּה, הוּא הִסְכִּים לְנַסּוֹת. כָּכָה נִכְנְסָה הַכַּלְבָּה פּוֹלִי לְחַיַּי.
הִיא עָבְרָה אֶת הָאִלּוּף הָרִאשׁוֹן אֵצֶל אוּרִי וְאַחַר כָּךְ "אִלֵּף" אוּרִי אֶת שְׁתֵּינוּ יַחַד. שְׁתֵּינוּ הָיִינוּ צְרִיכוֹת לִלְמֹד אֵיךְ לִחְיוֹת בְּיַחַד. הָיִיתִי צְרִיכָה לִלְמֹד אֵיךְ לֶאֱהֹב אֶת פּוֹלִי, לְטַפֵּל בָּהּ וְגַם לְהַקְפִּיד עַל הַמִּשְׁמַעַת שֶׁלָּהּ. פּוֹלִי הָיְתָה צְרִיכָה לְהַכִּיר אוֹתִי הֵיטֵב, לְהִשָּׁמַע לַפְּקֻדּוֹת שֶׁלִּי וּלְהָבִין שֶׁהִיא אַחְרָאִית עַל הַחַיִּים שֶׁלִּי כִּי הִיא בְּעֶצֶם הָעֵינַיִם שֶׁאֵין לִי.
בַּבֹּקֶר אֲנַחְנוּ יוֹצְאוֹת בְּיַחַד לְבֵית הַסֵּפֶר. פּוֹלִי עוֹמֶדֶת בְּשֶׁקֶט וַאֲנִי רוֹתֶמֶת לְגוּפָהּ רִתְמָה מְיֻחֶדֶת שֶׁאוֹתָהּ אֲנִי מַחֲזִיקָה בְּיָדִי. בִּשְׁעַת הַלִּמּוּדִים, מְחַכָּה לִי פּוֹלִי בְּחַדְרָהּ שֶׁל הַיּוֹעֶצֶת, וּבְתֹם הַלִּמּוּדִים אֲנַחְנוּ חוֹזְרוֹת בְּיַחַד הַבַּיְתָה. בִּזְכוּת פּוֹלִי אֲנִי הַיּוֹם יַלְדָּה עַצְמָאִית.
המשפטים לקוחים מהטקסט, אבל בכל אחד הוחלפו שתי מילים במילים שאינן מופיעות בו. לחצו עליהן.
פַּעַם פָּקַדְתִּי "קָדִימָה" וְהִיא לֹא צלחת כיסא
מוּבָן שֶׁבֵּינִי כפית פּוֹלִי יֵשׁ מספריים חָזָק מְאוֹד.
שָׁלוֹם, עיפרון לִירוֹן וַאֲנִי לֹא יְכוֹלָה מזוודה כִּי אֲנִי יַלְדָּה עִוֶּרֶת.
סיימתם את כל המשימות בדף. אתם אַלּוּפִים!
ייפתח חלון ההדפסה. בוחרים ביעד שמירה כ-PDF ולוחצים שמירה. הלוגו והצבעים יורדים יחד עם הדף.
העתיקו והדביקו בנושן, בוואטסאפ או בכל מקום שבו הילד יפתח את הדף.
שימו לב: זה קישור לקובץ במחשב הזה בלבד. כדי שהילד יוכל לפתוח אותו במכשיר אחר צריך להעלות את הדף לאינטרנט.