מִקְצוֹעוֹת בָּעִיר הַקְּסוּמָה

בָּעִיר הַקְּסוּמָה חָיוּ שׁוֹטֵר, רוֹפֵא וּמוֹרָה.

הַשּׁוֹטֵר, שֶׁקָּרְאוּ לוֹ גִּיל, הָיָה מֻכְשָׁר וְאַמִּיץ. הוּא שָׁמַר עַל הַחֹק וְהַסֵּדֶר. גִּיל הָיָה תָּמִיד מוּכָן לַעֲזֹר וְלִשְׁמֹר עַל הַבִּטָּחוֹן שֶׁל הָעִיר.

הָרוֹפֵא, שֶׁקָּרְאוּ לוֹ דָּוִד, הָיָה חָכָם וְעָדִין. דָּוִד הָיָה כְּמוֹ אַבָּא שֶׁמַּקְשִׁיב וְרוֹפֵא יְדִידוּתִי. יְלָדִים יְכוֹלִים לִסְמֹךְ עַל דָּוִד לְטַפֵּל בְּכָל בְּעָיָה רְפוּאִית.

הַמּוֹרָה, שֶׁקָּרְאוּ לָהּ שִׁירָה, הָיְתָה חֲכָמָה וְסַבְלָנִית. כְּשֶׁהַיְּלָדִים נִכְנָסִים לַכִּתָּה, שִׁירָה פּוֹתַחַת אֶת הַדְּלָתוֹת לְעוֹלָם שֶׁל הֲבָנָה וְיֶדַע. בְּעֶזְרַת סְפָרִים, יְצִירָתִיּוּת וַחֲשִׁיבָה מִחוּץ לַקֻּפְסָה, הִיא מְלַמֶּדֶת אֶת הַיְּלָדִים לַחֲשֹׁב בְּעַצְמָם, לִשְׁאֹף לְגָבוֹהַּ וְלָתֵת לְכָל רַעְיוֹן לִפְרֹחַ.