אוּדִי וְהַתַּחְפֹּשֶׂת

כְּשָׁבוּעַ לִפְנֵי שֶׁהֵחֵל חַג הַפּוּרִים, הָיָה אוּדִי עָצוּב. לְכֻלָּם הָיָה רַעְיוֹן לְתַחְפּוֹשׂוֹת וְרַק הוּא עֲדַיִן לְלֹא תַּחְפֹּשֶׂת. אוּדִי אָהַב אֶת חַג הַפּוּרִים וְרָצָה לִהְיוֹת מְיֻחָד וּבַעַל תַּחְפֹּשֶׂת מְעַנְיֶנֶת.

אוּדִי הָיָה יֶלֶד גָּבוֹהַּ בִּמְיֻחָד. לֹא כָּל תַּחְפֹּשֶׂת יְכוֹלָה לְהַתְאִים לוֹ. הוּא רָצָה לְהִתְחַפֵּשׂ לְגַמָּד אַךְ כָּל תַּחְפֹּשֶׂת שֶׁרָאָה לֹא הִתְאִימָה לוֹ. "רַק יְלָדִים קְטַנִּים אוֹ נְמוּכִים מִתְחַפְּשִׂים לְגַמָּדִים," אָמְרָה לוֹ אִמָּא. "אוּלַי תִּתְחַפֵּשׂ לְלֵיצָן? יֵשׁ לֵיצָנִים גְּבוֹהִים, אוֹ לְאִישׁ זָקֵן, הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת גַּם גָּבוֹהַּ," הִצִּיעָה אִמָּא.

אוּדִי לֹא רָצָה לְהִתְחַפֵּשׂ לְלֵיצָן. הוּא כְּבָר הָיָה לֵיצָן בְּגִיל אַרְבַּע. הוּא גַּם לֹא רָצָה לְהִתְחַפֵּשׂ לְאִישׁ זָקֵן כִּי זוֹ לֹא הָיְתָה תַּחְפֹּשֶׂת בְּעֵינָיו. סַבָּא שֶׁלּוֹ הָיָה זָקֵן שֶׁהָלַךְ עִם מַקֵּל הֲלִיכָה בְּצוּרָה קְצָת מוּזָרָה. פַּעַם שָׁמַע אֶת שְׁלוֹמִי הַשָּׁכֵן צוֹחֵק עַל הַהֲלִיכָה שֶׁל סַבָּא שֶׁלּוֹ. הוּא לֹא רָצָה תַּחְפֹּשֶׂת שֶׁתַּעֲלִיב אֶת הַסַּבָּא שֶׁהוּא כָּל כָּךְ אָהַב.

אוּדִי לֹא עָנָה לְאִמָּא וְיָצָא מֵהַבַּיִת, הוּא הָלַךְ בְּאִטִּיּוּת אֶל עֵבֶר הָעֵץ הָאָהוּב עָלָיו שֶׁעָמַד בִּקְצֵה הֶחָצֵר, קָרוֹב לַגָּדֵר. מָה לַעֲשׂוֹת? אוּדִי הִתְיַשֵּׁב מִתַּחַת לָעֵץ, נִשְׁעַן עַל הַגֶּזַע. לְפֶתַע הִרְגִּישׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁנָּפַל עָלָיו. הָיָה זֶה עָלֶה שֶׁנָּשַׁר מֵהָעֵץ. הוּא הֵרִים אֶת הֶעָלֶה וְהִסְתַּכֵּל מַעְלָה. הוּא הִבִּיט בָּעֵץ הַגָּבוֹהַּ וְאָז הֶחְלִיט: הוּא יִתְחַפֵּשׂ לְעֵץ גָּבוֹהַּ. הוּא יְבַקֵּשׁ מֵאַבָּא שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ. זֶהוּ! יֵשׁ לוֹ רַעְיוֹן. הוּא חָזַר לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ.